בבואנו לבחור שק שינה עולות תמיד כמה שאלות:
– איזה שק”ש אנחנו צריכים ? (התשובה לא תלוייה רק במזג אוויר וטווח טמפרטורות)
– מה חשוב לבדוק שמחפשים שק”ש ?
– איך שומרים עליו במהלך הטיול ואחריו ?

בירור צרכים:
סוג הטיול:
– טרקים בהם כל הציוד על הגב.
– טרקים/טיולים בהם כל הציוד הלוגיסטי לא על הגב (הציוד עולה על בהמת משא / רכב מקפיץ בין המקומות לינה)

במקרים בהם מטרקים עם כל הציוד על הגב – יהיו כמה דרישות:
1. התאמה בין טמפ’ קומפורט של השק”ש לתנאי הסביבה בה מטרקים.
2. שאיפה למשקל קל ככול שניתן.
3. גודל דחיסה – נפח השק”ש במצב מכווץ כשהוא ארוז התרמיל.
4. נוחות, נעימות ותפעול (למשל כמה קל לסגור/לפתוח את הרוכסן שאנחנו בתוך השק”ש)
5. מחיר – עלות השק”ש (קנייה או השכרה)

במקרים בהם מטרקים בלי כל הלוגיסטיקה (השק”ש על בהמת משא/רכב) – יהיו כמה דרישות:
1. התאמה בין טמפ’ קומפורט של השק”ש לתנאי הסביבה בה מטרקים.
2. נוחות, נעימות ותפעול (למשל כמה קל לסגור/לפתוח את הרוכסן שאנחנו בתוך השק”ש)
3. מחיר – עלות השק”ש (קנייה או השכרה)
איך בודקים איכות והתאמה של שקי שינה ?
הסברים: איך בנוי שק שינה ? מהם הגורמים המשפיעים על משקל ונפח השק”ש ? מה משפיע על מחירו ?

איך בנוי שקש?
שק השינה מורכב מאריג חיצוני, אריג פנימי ומילוי המשמש כמבודד הכולא אוויר. בנוסף יש את הרוכסן.
יש שני מבנים של שקי שינה:
1. מבנה מומיה (רחב באזור מכתפיים וצר יותר באזור כפות הרגליים).
2. מבנה מלבני (בהרבה מקרים מכיל רוכסן בצורת L המאפשר פתיחה מלאה למצב שמיכה). בדר”כ שק”ש קייציים.
מה המשמעות/החשיבות של האריג בפנימי והחיצוני ?
החשיבות באריג החיצוני: יכולת נשימה, חוזק (בעיקר נובע מאיכות האריג), מבנה תפרים – שלא יהיו תפרים חודרים – כי אז יש חדירת קור דרך התפרים. משקל האריג
חשיבות האריג הפנימי: יכולת נשימה ונידוף זיעה, נעימות האריג ומשקל האריג.
מהי משמעות המילוי?
המילוי הוא החומר שבו נכלא האוויר (המבודד הטוב ביותר הוא אוויר במצב סטטי).
כל חומר בטבע יכול לכלוא מסביבו אוויר.
השאלה הגדולה היא כמה אוויר (נמדד ביחידות) נכלא ביחס לגודל/נפח/משקל/חומר.
ככל שהחומר יהיה בעל יכולת כליאת אוויר גבוהה יותר כך יכולת הבידוד שלו תעלה.
המטרה למצוא חומר שיכלא כמה שיותר אוויר (נמדד בכמה יחידות אוויר נכלאות באינץ מעוקב).
שהחומר יהיה כמה שיותר קל משקל, בעל נפח קטן, כמובן דחיס ורצוי ביותר שלא יהיה מאוד יקר.
איכות הרוכסן
הרוכסן בנוי מכמה חלקים: הרוכסן עצמו (השיניים), הגוף של הרוכסן, הראש של הרוכסן, ובמקרים מסוימים גם ה-Puller (שרוך שמחובר לראש הרוכסן ומקל על הסגירה/פתחיה)
איכות הרוכסן נמדדת בכמה פרמטרים:
– החומר ממנו עשוי הרוכסן (פלסטיק או מתכת. וגם כאן יש הרבה איכויות).
– רוחב הרוכסן (נמדד במ”מ – עד 10 מ”מ).
– קלות תפעול (כמה קל ונוח לפתוח/לסגור את הרוכסן בזוויות וכיוונים שונים מבפנים ומבחוץ).

חיפוי הרוכסן בחלקו הפנימי:
הרוכסן הוא נקודת תורפה הרגישה לכניסת קור ורוח.
מילוי ואריג החיפוי, הבידוד שהוא יוצר ומניעת התפסות גוף הרוכסן באריג שק השינה – כל אלו פרמטרים המושפעים מאיכות החיפוי ומעלותו.
סוגי מילוי
ברמות הכניסה עובדים עם סיבי פוליאסטר. הסיב עצמו מחורר ב-3 עד 11 חורים.
שמסתכלים על מפרט טכני של שקש ורואים במילוי:
Hollow fiber 7H – הכוונה לסיב פוליאסטר שיש בו 7 חורים.
ככל שיש יותר חורים בסיב (עד 11 חורים) יכולת הבידוד גבוהה יותר ביחס לסיב עם פחות חורים. (במקום שיש חור נכנס אוויר).
התוצאה פחות חומר ויותר אוויר = בידוד גבוה יותר.
ברמות היותר גבוהות, לא עובדים עם פוליאסטר Hollow fiber
אלא עם סיבים מתקדמים הרבה יותר לדוגמא Primaloft או climashield ועוד הרבה אחרים.
ברמות הכי גבוהות עובדים עם פוך (שגם כאן יש עולם שלם של איכויות – יחס פלומה/נוצות, הלופס – כמה אוויר נכלא באינץ מעוקב נמדד ביחידות בין 400-800 , סוג האווז/ברווז ועוד).
האם הטמפרטורות שרשומות על השק”ש באמת נבדקו ? האם מה שרשום הוא אמיתי ?
יש בעולם שני מכוני תקנים לבדיקת טמפ’ קומפורט בשקי שינה
תקן אמריקאי: ASTM
http://www.astm.org/search/fullsite-search.html…&
תקן ארופאי: EN STANDART 13537
http://en.wikipedia.org/wiki/EN_13537
http://www.mckinley.eu/…/slee…/european-temperature-standard
כל מה שאין לו תקן – לא נבדק. ומה שכתוב עליו לא בהכרח מתקיים. בסין אפשר לכתוב על מוצר מה שרוצים.

אתן דוגמא לטובה:
חברת doite הצ’ילאנית
http://www.doite.cl/es/
מייצרת שקי שינה לשוק המקומי ומשווקת רק בדרום אמריקה.
החברה מבינה את תנאי האקלים ביבשת ומייצרת שקי שינה בהתאם. החברה משיקולי עלויות בוחרת להשתמש בחומרים פשוטים וזולים יותר, אבל כדי להגיע ליכולת בידוד גבוהה (כליאת אוויר מספקת) היא משתמשת בכמות גדולה של מילוי (כמעט תמיד בhollow fiber). הדבר מוביל ברוב מקרים לשק שינה שעושה את העבודה בדרום אמריקה (כמובן שגם להם יש סוגים שונים המיועדים לטמפ’ שונות). אבל על חשבון משקל (בהרבה מקרים בסביבות 2 קילו ויותר) וגודל (יכולת דחיסה מוגבלת והמקום שהשק”ש תופס בתרמיל).
גם להם יש שקי שינה באיכות גבוהה משמעותית אבל הדבר מתבטא במחיר שעולה משמעותית.
לחברה זו אין תקנים בינלאומיים.
לסיכום:
אין קסמים בתחום שקי השינה. ומי שמחפש מציאות יכול למצוא עצמו קופא מקור ולפעמים מסכן את עצמו לחינם.
המשמעות היא שאם ראיתם שק”ש שמכיל מילוי פשוט במשקל נמוך ומספרים לכם שהוא מאוד מחמם – כמעט בטוח שזו לא האמת.
השאלות האם לקנות או לשכור תהיה רלווטית לדעתי לאלו שלא סגורים האם הם יטרקו, ואם כן אז כמה.
השכרת שק שינה ברמה טובה לטמפ’ רלוונטית היא בין 5-15 דולר ללילה (תלוי באיכות השק”ש, בטמפ’ היעד ומקום ההשכרה).
בחישוב פשוט אם מטרקים מעל 14 יום (של שינה בשטח, לילות כוללים ולא בהכרח בטרק בודד) אז כדאי לקנות.
לכל המאוד לא בטוחים שיסתמכו על השכרה.

המלצות על שקי שינה, הסברים נוספים והתאמה אישית ניתן למצוא ב”אדמה” מרכז הדרכה וציוד טיולים